מורה ליוגה קמה כל בוקר לוקחת נשימה עמוקה, מרגישה את עצמה, צריכה עוד רגע להרהר בשקט שלה.
פוגשת פנים מוכרות, לכל שיעור ושעה יש את הפנים שלהם. כך שאם הגעת לא ביום שלך זה בהחלט יכול לשבש אותה:)
מנסה בכל מפגש למצוא חיבור פנימי ולהתאים את התרגול לכולם. לשים לב למי קשה היום מי צריך מימנה תמיכה במגע או רק מבט.
היא אוספת רגעים יפים בהם יש אנרגיה חזקה בחדר ותאום של תנועה ונשימה, היא נוצרת שוואסנות ארוכות שבסופן פוגשת זוג עיניים נוצצות. לפעמים מתבעסת כשתלמיד פתאום נעלם מבלי לומר מילה,
ומזכירה לעצמה שוב ושוב לשחרר היאחזות ושהדרך של כל אחד זה המסע שלו ולא שלה.
הערב שלה רוב הזמן לא סביב שולחן עם המשפחה ויש לילות קרים שבהם היא נשברת ומלמלמת לעצמה "חייבת להוריד מהלו"ז ערב אחד שנה הבאה".
היא יודעת שאין ערך כספי לזכות ללמד אנשים להיות טובים לעצמם, היא לפעמים מוצפת ונבוכה מהאהבה והפרגון שמרעיפים לעברה.
למורה ליוגה לפעמים כואב הגב, או יש כתף שמציקה לפעמים אפילו לא בא לה ללמד..אף אחד.
אבל רוב הזמן זה מה שמציל אותה!
***
שנה חדשה והפרפרים בבטן חוזרים אליי כמו כל שנה.
Comentarios